חוזים מיוחדים:
מה הם התנאים לביטול חוזה עקב טעות בכריתתו ומתי ניתן לבטל את החוזה?
ובכן בית המשפט קבע כי לטענת טעות והטעיה על-פי חוק החוזים יש "מכנה משותף בנקודת המוצא ולפיה, אין מקום לדבר על טעות או הטעיה, אלא אם אדם התקשר בחוזה עקב טעות. קרי חוק החוזים מציב תנאי כפול והוא:
- ראשית, שהייתה טעות.
- שנית, שהטעות גרמה להתקשרות החוזה"
סעיף 14(א) לחוק החוזים, קובע מספר תנאים, על-מנת שצד לחוזה, יוכל לבטל חוזה. ואלה הם:
- האחד, על צד לחוזה, להוכיח קיומה של טעות.
- השני, על צד לחוזה, להוכיח קשר סיבתי בין הטעות ובין ההתקשרות בחוזה.
- השלישי, על צד לחוזה, להוכיח יסודיות הטעות. כלומר, שניתן להניח שלולא הטעות הצד המבקש את הביטול לא היה מתקשר בחוזה[73].
- הרביעי, על צד לחוזה, להוכיח את ידיעת הצד השני, בפועל או בכוח, על הטעות ועל יסודיותה של הטעות.
יודגש כי 4 התנאים האמורים לעיל, הינם תנאים מצטברים, להלן תוצג עמדת הפסיקה באשר לעילת הביטול מכוח סעיף 14 לחוק החוזים.
ב- תמ"ש (ת"א-יפו) 35044/99 קבע בית-המשפט כי לא הוכח מה הייתה הטעות ולא הוכח כי בשל הטעות נוצרה ההתקשרות בהסכם ולכן לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 14 לחוק החוזים.
ב- ת"א (י-ם) 11592/02קבע בית-המשפט כי התובעת לא הוכיחה כי התקשרה בהסכם עקב טעות שכן "מדובר כאמור בשני הסכמים, ובשניהם ידעה התובעת כי אין תאריך חיבור למלונות מזרח ירושלים". עוד קבע בית-המשפט כי "התנהגות התובעת בהמשך הדרך ושתיקתה משך 7 שנים מלמדת כי לא הוכח גם התנאי השני, אלא אף הוכח ההפך ממנו".
ב- ת"א (ת"א-יפו) 31651/04 קבע בית-המשפט כי "על-מנת לבסס עילת ביטול של חוזה בין מחמת טעות ובין מחמת הטעיה, צריך להראות את הקשר הסיבתי בין הטעות לבין כריתת החוזה. הדרישה לקשר סיבתי באה לביטוי במילה "עקב", המופיעה הן בסעיף 14 והן בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"): 'מי שהתקשר בחוזה עקב טעות'. שאלת קיומו של קשר סיבתי היא עניין שבעובדה. צריך להראות שהטעות היתה הבסיס להחלטה להתקשר בחוזה. אינני מאמין כי ארליך החליט להתקשר בחוזה אך ורק על יסוד אמירותיו של גורי, אם אכן היו אמירות כאלה, מבלי שבדק אמירות אלה מול הנהלת הקניון ומול התוכניות שנמסרו לעיונו".
ב- ת"א (פ"ת) 7230/02קבע בית-המשפט כי "יסודות עילת הביטול הנזכרת בסעיף 14 לחוק הינם כדלהלן: התקשרות בהסכם, קיומה של טעות שבה טעה הצד המבקש את ביטולו של החוזה, קיומו של קשר סיבתי בין הטעות ובין ההתקשרות בהסכם והיותה של הטעות טעות יסודית. יסוד נוסף הוא המבחין בין הוראת סעיף
14(א) לחוק ובין זו שבסעיף 14(ב) לחוק, ידיעת הצד שכנגד על קיומה של אותה טעות. לעניין זה ראה ספרה של גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי (תשס"ה) 282-285. על הטוען לקיומה של טעות כפגם בכריתתו של הסכם להוכיח התקיימותם של יסודות אלו".
ב- ת"א (חי') 16819/05קבע בית-המשפט כי "כדי שתקום לתובעים עילת ביטול, יש לקבוע שטעו לחשוב שמשרד התמ"ת מכיר גם בקורסים במסגרת לימודי המדיה הדיגיטאלית, וכן שאלמלא הנחה זו שלהם – לא היו מתקשרים כלל בהסכם הלימודים. דרישת הקשר הסיבתי העובדתי רלבנטית כמובן גם לטענת מצג השווא הרשלני".
עוד קבע בית-המשפט כי הוא איננו סבור כי התובעים אכן טעו, וכי איננו סבור כי מתקיים יסוד הקשר הסיבתי.
לסיכום: במידה וחתמתם על חוזה אך בתנאים מקפחים זכרו יש מה לעשות..